יואב בלום
ספר שכתוב בצורה יוצאת דופן, עם רעיונות מעניינים ועמוקים, אך עלילה קצת פחות מוצלחת.
"קוראים לך בן שוורצמן. אתה עומד עכשיו בחנות ספרים שעומדת להיסגר בעוד חמש דקות וקורא את כריכתו האחורית של הספר הזה. אתה תוהה אם הכריכה האחורית מדברת עליך. אז כן, היא מדברת עליך. ואליך. אתה במצב רגיש, ידידי. אם תעיף מבט ותסתכל מבעד לחלון הראווה של חנות הספרים, אל הרחוב, תראה שעומד שם מישהו. מישהו שעקב אחריך בחצי השעה האחרונה, לפחות. אין זמן להסברים. זו בסך הכול כריכה אחורית, כמות הטקסט כאן מוגבלת וחנות הספרים הזו נסגרת עוד מעט, כאמור. קח את הספר הזה, קנה אותו, שים אותו בתיק שלך ולך מכאן ישר לביתך. אל תסתכל לאחור, אבל קח בחשבון שמישהו כנראה עוקב אחריך. חזור הביתה וקרא אותי. זה יכול להיות עניין של חיים ומוות מבחינתך."
חייבים לצטט את הפתיחה הזאת. גם כי היא מעולה, וגם כי היא בכלל נמצאת על הכריכה האחורית של הספר. זה לא רגיל שספרים מתחילים מהכריכה האחורית שלהם, אבל המדריך לימים הקרובים הוא לא ספר רגיל.
בן הוא אדם רגיל. רגיל מדי, יש יאמרו. אבל החיים שלו משתנים כאשר בקבוק וויסקי מסתורי מוצא אליו את דרכו, וכאשר הוא מוצא ספר שנראה שתמיד יודע מה קורה סביבו. מסתבר שהרבה אנשים רוצים את בקבוק הוויסקי- ואת תאומו שנמצא במיקום לא ידוע, ובן חייב – עם מעט התושייה שלו, עם הספר ועם כמה חברים – להצליח לפתוח את המסתורין סביב הנושא.
בלום משחק בספר הזה עם כל מיני רעיונות מעניינים. מהו זכרון, ומהי חוויה? מה מרכיב את האישיות של אדם, וכיצד אפשר לשנות אותה? איך אנחנו משפיעים על האנשים שאנחנו פוגשים? עם זאת, אני הרגשתי שהעלילה, והדמויות, דלים מכדי להחזיק את הרעיונות האלה, והפתרונות שהספר מציע עבורם רחוקים מלהיות מספקים. הספר הזה הוא בעיניי הצלחה וכשלון בבת אחת- הרעיונות שלו מעוררי מחשבה, הוא כתוב בצורה מעניינת ולא רגילה, ועם זאת העלילה שלו לוקה בחסר. סה"כ? זה ספר שווה קריאה, ולו רק בשביל הרעיונות שהוא משחק אתם. לא לשכוח למזוג כוסית וויסקי לפני הקריאה.