ושוב הגיע הזמן ההוא בשנה שכולם באים אליו עם אותן השאלות, בעיניים שבטוחות שיקבלו תשובה. אלו היו הזמנים שבהם יובל היה מוצא את עצמו נאנח…
ופתאום בתוך כל הבלגן הזה הוא רואה מה שהוא רואה, ובניגוד לכל הגיון הוא פתאום חש הקלה, ולרגע אחד יש לו שלווה בתוך כל הטירוף…
יצחק תמיד חשב על עצמו כעל ילד רגיל. וכי יש לו סיבה לחשוב אחרת, והרי ככולם הוא אוהב להבריז מהשיעור ולקשקש על הדלתות של השירותים…
שנות התיכון היו שנים מבלבלות כל כך, כאילו החיים נקרעים לאט לאט לחתיכות קטנות ונישאים ברוח. כל הדברים שהיו בטוחים, כל הדברים שתמיד ניצבו ובנו…
בהתחלה הוא היה שמעון, אבל כבר בישיבה התיכונית היה ברור לו שיש כיוון אחד שהוא רוצה שהחיים יתקדמו אליו: הכיוון שבו הוא הופך להיות הרב…
כבר מגיל קטן אוריאל גילה התעניינות בכל הנושא הזה של תשומת לב. לא שמישהו שם לב לכך שהוא מתעניין בזה, כמובן. לעתים נדירות אנשים שמו…
אתם יודעים, דברים כאלה לא מתחילים בסמטאות אפלות, בבחורים עם קפוצ'ון ובפיסות מתכת חלודות. הו לא, הם מתחילים בבית גדול ומואר עם ספות כחולות חדשות…
אם יש דבר שגבריאל שונא זה שבתות קיץ. כי שבתות קיץ יוצאות מאוחר כל כך וברגע ששבת יוצאת מין שעון מתחיל לתקתק בראשו ולספור כמה…
רק אחרי ההלוויה בארי גילה איזה כוח נמצא ברשותו. כלומר, כבר מתישהו בחטיבה הוא ידע שהוא מסוגל לשרוף קדמיום. הוא שבר את הרגל והיה צריך…
יש דברים שאסור לאבד אותם, ויש דברים שאחרי שהם קורים אתה מצטער במשך חיים שלמים. מיכאל היה תכמת. כבר בטיפת חלב האחות הודיעה לאמא שלו…