ק"ס לואיס (תרגום: נורית גולן)
ארבעה ילדים מוצאים את דרכם לעולם פנטזיה הנתון בצרה, שנמצא ממש מעבר לדלת ארון הבגדים שלהם.
פיטר, סוזן, אדמונד ולוסי הם ארבעה ילדים שמפונים מלונדון בגלל ההפצצות. הם משתכנים בביתו של פרופסור זקן ותמהוני, ומנסים לסגל לעצמם שגרה. הכל נהרס כאשר במהלך משחק מחבואים לוסי, האחות הקטנה, נכנסת אל תוך ארון בגדים ענק ומוצאת את עצמה באמצע יער מושלג, ליד פנס רחוב.
מכאן הולכת העלילה ומסתבכת. בהתחלה האחים לא מאמינים ללוסי; אחר כך אדמונד, האח השני, מוצא גם הוא את דרכו אל הארץ המסתורית ששמה ארץ 'נרניה'; ולבסוף מגיעים ארבעת האחים אל נרניה, ומגלים שהם הגיבורים עליהם דיברה נבואה עתיקה, בני אדם ובנות חווה שיוכלו להציל את העולם מהחורף הנצחי שהטילה המכשפה הלבנה.
מה אני חושב על הספר הזה? מסובך.
מצד אחד, הוא קלאסיקה ולא בכדי. החלום למצוא יום אחד ממלכה קסומה ומסתורית, שבה אתה הגיבור הנערץ – הוא חלום של הרבה ילדים, והספר הזה מתיישב בדיוק על המקום הזה, עם כמה דמויות נחמדות ועלילה מותחת.
מצד שני…
קודם כל, אין פה באמת עלילה; יש פה רצף אירועים שקורה עם אפס השפעה של הדמויות הראשיות, שפשוט נדחפות במהירות אל סוף הספר. בתור ספר ראשון בסדרה, שמכניס את הקוראים לעולם, הוא גולמי מאוד, והרבה מהדברים הייחודים או החשובים של העולם מרגישים בוסריים כאן (למשל, ההבחנה בין חיות מדברות וחיות לא מדברות; או דברים כמו המכשפה הלבנה שמכירה את הדרך מהארון אל העולם הרגיל, אסלן שהולך על שתיים, או הקטע המוזר שלחיות אין שמות).
לסיכום: זה ספר נחמד, הוא קלאסיקה והוא מרגיש לי כמו ספר שכל ילד צריך להתקל בו – אבל אני לא בטוח עד כמה מי שנתקל בו לראשונה כמבוגר ייהנה ממנו.