יואב בלום
ספר מד"ב אמין ומרתק, שמעלה שאלות מעניינות על היחס בין הגוף לנפש.
בעתיד, מומצאת טכנולוגיית ההתחלפות: כל אחד, בלחיצת כפתור, יכול לעבור אל גופו של מישהו אחר. יש לכך אינספור יישומים, כמובן; רופאים מתחלפים עם חולים כדי להבין את הסימפטומים שהם חשים; אנשים מטיילים בחו"ל בגופם של אחרים; בני נוער מתנדבים נותנים למשותקים להרגיש מה זה חיים טובים.
דן ארבל, גיבור הסיפור, הוא יוצא הדופן. הוא לא מסוגל להתחלף. כאשר הוא מנסה להתחלף, צמיד ההתחלפות בוער ונהרס. הוא האדם היחיד בכל העולם שלכוד בגוף אחד. כמו העיוור היחיד, בעולם שכולו רואה. דן הוא שליח – שליח אמין ביותר, מאחר ואף אחד לא יכול להתחלף אתו – והוא בבעיה; חברתו נרצחה בירייה למול עיניו, בעודה נמצאת בגופה של אישה מבוגרת. איך ימצא את הרוצח, אם אין לו הוכחות לזהותה של הנרצחת? והאם ייתכן שחברתו עוד חיה? מי עוקב אחריו ויודע את כל סודותיו? ולמה, למה רק הוא לכוד בגוף שלו? בארץ רחוקה, תאגיד מסתורי מטמין מכשירים מוזרים באדמה ליד כפרים ילידיים. מה מטרתם? ואיך הם קשורים לתופעת ההתחלפויות הספונטניות, שקורות הרבה לאחרונה?
בספר השלישי שלו, בלום מצליח בצורה נהדרת לשלב בין הרעיונות המעולים ומעוררי המחשבה שלו לעולם בנוי היטב, עלילה מהודקת ודמויות מעניינות. העולם העתידני שבלום מציג אמין ויורד אל כל הפרטים: תשובות הלכתיות, דיונים בבתי משפט, ספרים וסרטים, תנועות היפיות ועוד שלל אנקדוטות מוצגות לאורך הספר והופכות את העולם שלו, שבו גוף ונפש אינם משולבים זה בזה, לעולם חי ונושם, שמעלה שאלות רבות להרהר בהן: מה היחס בין אדם לבין הגוף שלו? מה מגדיר נשמה? האם אפשר להתייחס אל בני אדם כיצורים נפרדים בכלל, או שמא מדובר ביישות אחת מרובת גופים?
בשני שליש של הספר, חלה תפנית חדה בעלילה, שגרמה לי לפעור את פי בתדהמה. לא צפיתי את זה בא, וזה היה עשוי לתפארת. משם העלילה דוהרת לה בדרכים שבכלל לא חשבתי שיתקיימו, עד לסיומה המופתי. בקיצור – זה ספר מעולה, מעורר מחשבה, עם עולם עתידני אמין ומרתק. רוצו לקרוא.