פרנסס הרדינג (תרגום: ורד טוכטרמן)
ספר מעולה, עם פיות אפלות, דמויות מעולות ועלילה מותחת ומרגשת.
החיים של טריס נהגו להיות טובים מאוד: בתור הבת המפונקת והחולנית של המהנדס החשוב פירס קרסנט, היא נהנית ממנעמי החיים. אבל מאז שהיא נפלה לנהר במהלך חופשה משפחתית משהו השתנה- נראה כאילו חלקים גדולים מהזכרון שלה הלכו לאיבוד; אחותה הקטנה פן מתחילה לפחד ממנה; הבובות שלה מנסות לתקוף אותה; וקול מסתורי מופיע בחלומותיה וסופר לאחור בצחוק מרושע. ואם זה לא מספיק, היא מגלה בקרבה רעב – רעב נורא ובלתי פוסק, שמאיים להשתלט על חייה.
הספר הזה פשוט מדבק מהרגע הראשון. טריס היא דמות שקל להתחבר אליה, והסיפור שלה מתחיל מסתורי אך מהר מאוד נעשה אפל וטרגי. גם הדמויות האחרות בסיפור – פן, האחות הקטנה והמרושעת לעתים וויולט, חברתו של אחיה הגדול של טריס שמת במלחמה, שליבה מכוסה בכפור – הן דמויות עמוקות שקל להתחבר אליהן.
קסמים אפלים ופיות מודרניות ממלאים את הספר הזה. הרדינג משכילה לכתוב פיות שמרקדות על הגבול הדק שבין המסתורי למוכר, בין הישן לחדש, ובין המטריד לאפל. אני מאוד אוהב ספרי פיות אפלים, והספר הזה הוא בקלות ספר הפיות הטוב שקראתי.