אורי אורלב
סיפור השרדותו של ילד לבדו בגטו הרוס בזמן השואה. ספר שואה רך ומתאים לילדים.
אלכס הוא בן יחיד להוריו, וגר יחד עם אביו בגטו בפולין. אמו נעלמה לפני כמה ימים, וכנראה שכבר לא תחזור. הימים הם ימי השואה, והמצב רק הולך להחמיר. כאשר הגטו מפונה, אלכס מצליח להתחמק ולהסתתר במרתף מתחת לבית הרוס, שניצב על החומה בין העיירה הפולנית לבין הגטו היהודי.
כאן, לבדו, אלכס מנסה לשרוד – ולחכות לאביו, שהבטיח לו שיבוא לקחת אותו. הוא מסכן את חייו כדי להשיג מזון, בגדים, אש – כנגד בוזזים, מלשינים, נאצים והחורף הקשה. כל מה שיש לו הם ההבטחה של אביו, עכבר המחמד הלבן שלו, ופתח האוורור הקטן דרכו הוא משקיף על הרחוב הפולני, על המקום בו עדיין מתקיימים חיים – חיים רגילים לחלוטין.
'האי ברחוב הציפורים' הוא ספר שואה מוצלח בעיניי, בייחוד לילדים שמבקשים ללמוד טיפה על התקופה, אבל בלי להחשף באופן ישיר לזוועות. הספר נוגע בדברים רבים של התקופה – סלקציות ומלשינים; מחנות עבודה; בונקרים ומחתרות; מרידות ורציחות; אבל הוא נוגע בהם באופן רך, לעתים אפילו מרומז בלבד, ומתמקד בסיפורו הנוגע ללב של ילד אחד, לבדו בגטו הריק. קריאה של הספר מתוך היכרות עם התקופה וההיסטוריה כמובן מאפשרת הבנה עמוקה יותר של המתרחש ושל המרומז; אני חושב שזה ספר מעולה גם לאנשים בוגרים יותר, שמכירים יותר לעומק את השואה ואת זוועותיה. כי בסופו של דבר, הספר ממלא את מטרתו – הוא כתוב היטב, הוא נוגע, והוא עוזר להתחבר, להכיר ולהבין את התקופה הנוראה הזו.