ניל גיימן (תרגום: ורד טוכטרמן)
קובץ סיפורים של ניל גיימן. כמו כל קובץ סיפורים, יש פה סיפורים טובים יותר ופחות. אבל כולם של ניל גיימן, וזה כבר אומר משהו.
'דברים שבירים' היא אסופה של סיפורים קצרים ושירים של גיימן. מי שכבר נתקל בגיימן בעבר, יודע עד כמה הסופר הזה מוצלח בלספר סיפורים. מי שלא, יגלה את זה בספר הזה.
לא כל הסיפורים בספר הזה מוצלחים, למען האמת. יש כאן סיפורים סתמיים, סיפורים הזויים וסיפורים סתומים. אבל יש כאן גם סיפורים מעולים, מרגשים ומפתיעים, וכל הסיפורים – גם הפחות טובים – כתובים ביד אמן של אדם שחי סיפורים ואוהב סיפורים.
בסך הכל מכיל הקובץ 31 סיפורים ושירים. ששת האהובים עליי הם: אוקטובר בכסא (חודשי השנה יושבים סביב מדורה ומספרים סיפורים זה לזה), הכלות האסורות של העבדים חסרי הפנים בבית הסודי של ליל התשוקה המאיימת (סופר שמנסה לכתוב ספרות יפה נמשך אל מחוזות הפנטזיה. ויש טוויסט), אנשים אחרים (תיאור בהחלט מבהיל של הגיהנום), זהבה (שיר על אבא שמספר לבתו סיפורים ורוצה לגונן עליה מהעולם), גוליית (אדם שמגלה את הטבע האמיתי של העולם ומה שמתרחש מאחורי הקלעים) וציפור השמש (מועדון סודי מנסה לטעום כל דבר בעולם, והולך לצוד את ציפור השמש האגדית).
הספר כולל גם את הסיפור חקירה באזמרגד, שאמור להיות 'שרלוק הולמס פוגש את המיתוס הלאבקרפטיאני' אבל בעיניי היה סיפור יחסית מאכזב, בלי ממש אווירה לאבקרפטיאנית ועם מעט מאוד חידוש.
ראוי לציין שחלק מהסיפורים בספר מכילים תיאורי מין ומיניות בצורה בוטה, שלעתים משרתים את הסיפור ולעתים סתם נמצאים שם.
לסיכום – אני ממליץ לקרוא את האסופה הזאת. אמנם הסיפורים לא ברמה אחידה, אבל הסיפורים הטובים של האסופה הזאת שווים את זה, וגם הסיפורים הפחות טובים כתובים ביד אמן.