רנסום ריגס (תרגום: טל ארצי)
שני נערים (וכלב) בעלי כוחות על יוצאים להציל את חבריהם ואת העולם כולו! פיצוצים! אנשים רעים! מסע בזמן!
המצב נראה אבוד. ג'ייקוב, אמה ואדיסון הם המשונים היחידים שנותרו מהחבורה. כל העיתיות נלכדו, והרשפים עומדים לבצע שוב טקס עתיק שכנראה ישמיד את העולם כולו. מזל שבדיוק ג'ייקוב גילה את היכולת החדשה שלו: לשלוט בחלולים!
הספר השלישי בסדרה מרקד בין הוספה של עוד ועוד דברים הזויים לעולם (כגון ראשים כרותים מדברים), המון אקשן (אתם יודעים מה? אפילו מלאאאא אקשן), סגירת קצוות, להטוטים עלילתיים, והמון המון מגניבות.
אז כן, הספר נופל בכמעט כל חור עלילתי אפשרי. כלומר, מתחילת הסדרה הספרים ניסו להדחיק את פרדוקס הזמן המרחף מעליהם, אבל בספר הזה נדמה שנופלים בכל בור אחר: כוחות על שצצים בהזמנה, בדיוק כדי לפתור את המצב העלילתי הנוכחי; נבל שפוצח בנאום מרושע על המניעים שלו; התעלמות מכל מיני חלקים בעייתים באיך שדברים עובדים בעולם של הספר, כדי שיהיה נוח עלילתית; וכו' וכו'.
האם זה אומר שהספר גרוע? הו לא, בגלל שהוא כיפי כל כך. כלומר, למי אכפת מקלישאות, חורים בעלילה או סגירת קצוות מרושלת, כשזה נעשה בכזו מגניבות כיפית? הספר מותח, הספר מעניין, והוא מחפה על כל הפגמים שלו במלא פיצוצים ודברים משונים. המון המון דברים משונים.
אז אמנם הוא פחות מוצלח משני הספרים הקודמים (ונותן הרבה פחות זמן מסך למשונים המעניינים באמת, כמו הוראס או אינוק), ואמנם סגירת הקצוות קצת אכזבה אותי, אבל זה עדיין ספר כיפי מאוד.