רואלד דאל (תרגום: אוריאל אופק)
חמישה ילדים זוכים בכרטיס כניסה אל מפעל הממתקים המרהיב ביותר בעולם – אך לא כולם ייצאו ממנו כמו שנכנסו אליו…
על רואלד דאל אפשר לדבר הרבה. כאישיות הוא כנראה לא היה אדם חביב במיוחד, והספרים שלו נוטים להיות גרוטסקיים, משונים ומפלצתיים.
אבל גם כיפיים. מאוד כיפיים.
'צ'רלי והשוקולדה' הוא ספר שכל כולו שיר הלל לפנטזיות הגדולות של שני החצאים של המין האנושי: ממלכת הממתקים המושלמת – הפנטזיה של כל הילדים; ומהצד השני – היכולת להעניש בצורה הולמת וחד משמעית ילדים על התנהגות נלוזה שלהם – הפנטזיה של כל מבוגר (מה, לא?)
צ'רלי הוא ילד עני. אם חשבתם שאולי 'עני' הכוונה שאין להורים שלו הרבה כסף – חשבו שנית; עני הכוונה שהוא גר בבית קטן ומט לנפול. והוא ישן במזרן בעליית הגג. ובבית יש רק מיטה אחת. וישנים בה ארבעה זקנים. וכל היום הם אוכלים רק כרוב.
כן, עד כדי כך הם עניים.
השמחה היחידה שיש לצ'רלי בחייו היא כשהוא עובר ליד מפעל השוקולד המרהיב של ווילי וונקה המסתורי, ומריח את ריח השוקולד, שלעולם לא יהיה לו מספיק כסף כדי לקנות.
יום אחד מודיע ווילי וונקה שבתוך השוקולדים שלו הוטמנו חמישה כרטיסי זהב – הילדים שימצאו אותם יזכו בכניסה חד פעמית אל תוך הממלכה הקסומה שלו. רואלד דאל מיטיב להכניס אותנו אל תוך נפשו של צ'רלי, לחוש יחד איתו את המתח, האכזבה, הכמיהה, והשוקולד.
מכאן הספר ממשיך בתיאור ההזוי של מפעל השוקולד, של ווילי וונקה ועובדיו המוזרים, ושל הילדים המפונקים השונים שנכנסים אל תוך המפעל – ולומדים לקח אותו לא ישכחו זמן רב. הכל כאן מופרע, מוגזם, משונה, אי-גיוני, מצחיק ופשוט כיף. זה ספר כיף, והוא יעשה לכם חשק לשוקולד.
ואל תקראו אותו בעיניים של מבוגרים, נו. לא עושים את זה לספרים של רואלד דאל. עיניים של מבוגרים מגלות עד כמה מה שקורה שם מחריד.