ג'ני ג'ונס (תרגום: אמיר שוסטר)
יתומה מוצאת עבודה באחוזה מסתורית ומפחידה, מלאה בעורבים. ספר עם הרבה פונטציאל, שלא ממומש כמו שצריך.
הרייט היא יתומה שחיה בכפר קטן ועלוב, משרתת לזוג חוואים עצבניים ולא נעימים. הדבר היחיד שממלא אותה שמחה הוא צ'רלי המסתורי, שמגיח בלילות כדי לצאת אתה לרכיבה. אבל לפתע העניינים משתבשים; צ'רלי נעלם, אנשים שפניהם מוסתרות חוטפים ילדים מהכפר, והרייט נזרקת מעבודתה, ונאלצת ללכת לחפש לה בית במקום הכי מאיים בכפר: אחוזת פלהם.
אחוזת פלהם היא מקום מסתורי ומפחיד. אף אחד כמעט לא רואה את האצילים, בני המשפחה. השומרים בעלי המסכות וסמל העורב אורבים בכל פינה, ואף אחד לא יודע מה קרה למשרתים שחקרו יותר מדי. גבירת המשפחה הזקנה אובססיבית עם ציפורים, והיא רוצה לפרוש כנפיים לרקיע; ומעליית הגג נשמעים ציוצים של ציפורים… אם זה אכן מה שכלוא שם.
זה ספר עם הרבה פוטנציאל. זה היה יכול להיות ספר מסתורין טוב או ספר אימה טוב, אבל הוא לא. הוא כתוב בתמצות ובריחוק, הפתרונות העלילתיים שלו נעים בין קלושים לבין צפויים, והתוצאה הכללית היא אכזבה. אולי ילדים ייהנו יותר מהספר הזה. אני אישית אמנם לא סבלתי מלקרוא אותו, וכן התעניינתי לקרוא מה קורה בהמשך, אבל סה"כ הרגשתי שהיה יכול להיות יותר מוצלח.